Question 1

כיצד יש להיערך לניהול תיק גירושין מבחינה אסטרטגית?

Accepted Answer

ראשית, מומלץ מאד לקבל ייעוץ משפטי מפורט, מקיף ודיסקרטי במקרה שבו מחליטים להתגרש. יש להימנע מגילוי הכוונה לפעול באפיק של גירושין, גם לא בצורת רמזים שמטרתם אולי להרתיע את בן הזוג.
יש להתכונן היטב למהלך, לאסוף ראיות וחומרים חשובים בהתאם להנחיית הגורם המקצועי (עוה"ד) שאליו פניתם.
רצוי להביא בפני עוה"ד המטפל שאליו פניתם את כל הנתונים והפרטים הרלוונטיים, כולל מעורבות של גורמים שונים בסכסוך המסתמן, ע"מ להיערך לכל התרחישים האפשריים.
אין לרמוז לבן הזוג או בת הזוג בשום פנים ואופן על כך שגיליתם את קשריו או מערכת יחסיו מחוץ לנישואין, למרות הפיתוי הבלתי נשלט לעיתים לעשות זאת.
אין זה מומלץ כלל לשתף בתחילת התהליך צדדים שלישיים, שאינם מקורבים לצד המשתף ועלולים לחטוא בדבריהם ו"לבחוש בקדירה" בצורה מזיקה לפני שננקטו ההליכים הדרושים.
במידת הצורך ועל פי המלצת עורך הדין שבידיו מופקד הטיפול בעיניינכם, יש להערך לבדיקה עובדתית של נתונים רלוונטים, כגון קיום חקירה כלכלית מיקדמית, בנוגע לנכסיו ולזכויותיו של בן/בת הזוג, או ביצוע חקירה פרטית בנוגע לקיום קשרים אינטימים של בן/בת הזוג עם צד שלישי.

Question 2

האם הורים שמעניקים לילדיהם סכומי כסף לרכישת דירה משותפת עם בן הזוג של הילד צריכים להימנע מדרישה לשקף את השקעתם ולהגן עליה בגלל "חוסר נעימות" כלפי בן הזוג של הילד?

Accepted Answer

"חוסר נעימות" בעת מתן סכום הכסף והימנעות מדרישה להביא זאת לידי ביטוי באופן רישום הדירה, או ע"י הסכם הלוואה עם ההורים שמעניקים את הכסף, יכול להסתיים במפח נפש וירידת ההשקעה של ההורים לטמיון, גם אם נוצר משבר בין בני הזוג תוך זמן קצר. יש, אפוא, לקבל יעוץ פרטני המותאם לכל מקרה ומקרה כיצד ולמשך כמה זמן ניתן "להגן" על ההשקעה הכספית של ההורים ולקבוע מנגנונים שיבטיחו חלוקה לא שוויונית של הדירה או מנגנונים להחזרת ההלוואה להורים שנתנו את כסף, כולל הסדרים שבמסגרתם יהיה וויתור מצד ההורים שנתנו הלוואה (בין אם זה לאחר חלוף מס' שנות נישואין, בין אם זה בעקבות הולדת ילדים משותפים וכיו"ב).

Question 3

כשפורץ סכסוך גירושין ואחד הצדדים אינו שלם לחלוטין עם האופציה של גירושין ומעוניין לתת לזה צ'אנס נוסף אך חושש מהתפתחויות עתידיות, כיצד מומלץ לנהוג במקרה כזה ?

Accepted Answer

במקרה הנ"ל, כאשר מצד אחד ישנו משבר אך מצד שני אחד הצדדים איננו מעוניין "לשבור את הכלים" וללכת עד הסוף לגירושין, וסבור כי ניתן אולי לתקן את היחסים, אפשר בהחלט לבדוק אופציה של הסכם שלום בית ולחילופין גירושין, שמאפשר תקופת ניסיון נוספת לשלום בית שיכולה להיות מוגבלת בזמן או בלתי מוגבלת בזמן, אך קובע מראש מנגנונים מוסכמים למקרה שאחד הצדדים מחליט בשלב מאוחר יותר כי הוא מעוניין בכל זאת בגירושין ושולח על כך הודעה לצד השני. במקרה כזה, נכנס מנגנון של הליך הגירושין לתוקף, שבמסגרתו מופעלים הסדרים שנקבעו מראש למימוש אופציית הגרושין מבלי שיהיה צורך להתחיל מחדש את הליכי הגרושין.

Question 4

האם האישה ש"זנתה תחת בעלה" או בשפה הפשוטה  - נתפסה בבגידה , מפסידה את כל רכושה ?

Accepted Answer

אין זה נכון כלל ועיקר, גם אישה שנתפסה בבגידה שהוכחה בבית הדין, איננה מפסידה את זכויותיה ברכוש המשותף שנצבר במהלך החיים המשותפים. ידועה ההלכה הגורסת ש"גם אם האישה זנתה הרכוש לא זנה"…
יחד עם זאת, יש לסייג את הדברים במידה מסוימת. כך למשל, אם מדובר בדירת מגורים שהבעל הביא איתו לנישואין, והאישה טוענת שחלה על הדירה כוונת שיתוף ספציפית, הרי שבמקרה כזה, אם הוכחה בגידה של האישה, עלול בית הדין בגלל השקפת עולמו הבסיסית, לזקוף זאת לחובת האישה ולהחמיר עמה בקריטריונים להחלטה בדבר קיומה של כוונת שיתוף ספציפית, בעוד שבביהמ"ש לענייני משפחה הבחינה של כוונת השיתוף לא תהיה מושפעת מנושא הבגידה לחלוטין.

Question 5

האם נכונה הגישה שאומרת שבסכסוכי גירושין האישה צריכה תמיד "לרוץ" לבית המשפט לענייני משפחה ואילו הבעל צריך להזדרז ולהקדים אותה בבית הדין הרבני?

Accepted Answer

גישה זו שגויה ואיננה משקפת את המצב לאשורו. מדובר בראיה סטריאוטיפית שלפיה בית הדין יהיה תמיד בעד הגבר וביהמ"ש בעד האישה. במציאות, לא כך הם פני הדברים. במסגרת הייעוץ שמומלץ לבעל דין לקבל לצורך תכנון צעדיו המשפטיים, על עוה"ד המטפל בעניין לבחון את המקרה הספציפי שעומד לפתחו, ע"פ נסיבותיו הקונקרטיות, ולהחליט מהי הערכאה השיפוטית שאליה יש לפנות ושבמסגרתה ניתן יהיה לקבל את התוצאות המרביות והמיטביות עבור הלקוח.

Question 6

האם אישה שבגדה בבעלה עלולה לאבד כתוצאה מכך את זכויות המשמורת על הילדים המשותפים, אם הסכסוך מתברר בביה"ד הרבני?

Accepted Answer

אין קשר בין ענין הבגידה, גם אם זו מוכחת בפני בית הדין הרבני, לסוגיית המשמורת והאחריות ההורית על הילדים. גם בבית הדין הרבני סוגיית המשמורת והאחריות ההורית מתבררת ומוכרעת ע"פ העיקרון היסודי והמהותי של "טובת הילד", וזו נבחנת במסגרת תסקירי סעד המוגשים ע"י רשויות הרווחה ובמקרים מסוימים גם ע"פ חוות דעת נוספות של מומחים, כגון מומחים לבדיקת מסוגלות הורית. בגילאים מתקדמים של הילדים, ישנו משקל לא מבוטל גם לרצונו של הילד.

Question 7

מה מעמדה של הכתובה בחיי הנישואין של בני זוג? האם אכן מדובר במסמך שאין לו כוח מחייב, כפי שסבורים רבים, והוא למעשה נועד לצרכים טקסיים ולעשיית רושם על המוזמנים?

Accepted Answer

בשום פנים ואופן לא. הכתובה היא מסמך/חוזה מחייב לכל דבר וענין. הכתובה נועדה בין היתר למנוע מצב של ניסיונות מצד הבעל להשתחרר מקשר הנישואין בטענות סרק "כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה". כשבעל תובע גירושין מאשתו ואין לו עילה, האישה יכולה להתנות הסכמתה לגירושין בקבלת סכום הכתובה, וביה"ד עשוי בהחלט לפסוק לה את כתובתה. בנוסף, אם לאישה עצמה ישנה עילת גירושין כנגד הבעל, היא יכולה לתבוע יחד עם הגירושין את כתובתה.

ישנם מצבים שבהם גם אם לאישה מגיעה כתובתה, אבל היא תובעת במקביל זכויות כספיות ממוניות מן הבעל כגון: זכויות פנסיה, מניות בחברה, נכסי קריירה, מוניטין, פערי השתכרות וכיו"ב, אזי בית הדין נמנע בדרך כלל מלפסוק גם את הכתובה, בנוסף לכך, בנימוק שאין "כפל מבצעים".

Question 8

האם יהיה נכון לומר שאישה או גבר המעוניינים להתגרש בגט והזמן לוחץ להם לעשות זאת בהקדם (מסיבות שונות), יכולים או צריכים לחתום על הסכם גירושין "באופן זמני" כדי לקבל את הגט מידית, מתוך הנחה שאחר כך הם יוכלו לשנות או לתקן את ההסכם?

Accepted Answer

התשובה שלילית לחלוטין. הסכם גירושין שמקבל אישור ותוקף של פסק דין ע"י בית הדין הרבני או על ידי בית המשפט, הינו מסמך סגור וחתום שהסיכויים לשנות או לבטל אותו או חלקים ממנו הינם קלושים ביותר עד אפסיים. הנושאים היחידים שניתנים לשינוי בעתיד לאחר חתימת הסכם הגירושין, הם ענייני מזונות ילדים והסדרי השהייה שלהם עם ההורים, וגם זאת רק כאשר מתרחשים שינויים משמעותיים לאחר חתימת הסכם הגירושין. יתר התנאים הכספיים ממוניים של ההסכם בלתי ניתנים לשינוי, תיקון או ביטול, למעט במקרים חריגים ונדירים ביותר.

Question 9

מה חשוב לבני זוג שנמצאים בפרק ב' בחייהם לעשות? האם די בכך שהם יערכו ביניהם הסכם לחיים משותפים המסדיר את יחסיהם במהלך חייהם?

Accepted Answer

אין די בעריכת הסכם לחיים משותפים (המהווה תחליף להסכם ממון שמאפיין זוגות נשואים), משום שגם אם בהסכם לחיים משותפים נקבעת הפרדה רכושית מוחלטת בין בני הזוג, ומוסכם על חוסר שיתוף בנכסים ובזכויות, עדיין ההסכם תקף רק לגבי תקופת החיים של הצדדים, אך אינו מכסה שאלות של עזבון וירושה לאחר המוות. בהיעדר צוואות שישלימו את ההסכם לחיים משותפים, עלול להיווצר מצב שבו אם אחד הצדדים נפטר, בן הזוג שנותר בחיים יירש אותו (בשיעור של 50% לפחות), ללא שום קשר להסכם שהיה תקף בתקופת החיים, אלא על יסוד דיני הירושה. לכן, חשוב לערוך מסמכים משלימים, הסכם+צוואות.

Question 10

ע"פ אלו קריטריונים פוסקים כיום דמי מזונות לילדים?

Accepted Answer

לפי פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון משנת 2017, דמי מזונות של ילדים מגיל 6 עד גיל 18 נפסקים כיום על יסוד ההנחה ששני ההורים מחויבים במזונות ילדיהם במידה שווה מדין צדקה של המשפט העברי, והפסיקה בפועל נעשית ע"פ יחס ההכנסות של ההורים מכל מקורות ההכנסה (עבודה ומקורות נוספים כגון שכירות, רנטות, פנסיות וכיו"ב), וע"פ יחס הסדרי השהייה של הילדים במחיצת הוריהם. לגבי ילדים עד גיל 6, עדיין חלה חובת מזונותיהם ההכרחיים על האב, בהתאם לדין האישי.

Question 11

מהו "מדור ספציפי" שאישה יכולה לדרוש במסגרת זכאותה למזונות אישה בעקבות נישואיה עם בעלה?

Accepted Answer

מדור – זכות למגורים ולמימון מגורים (בין אם בשכירות ובין אם במשכנתא והוצאות החזקת הבית), הוא חלק מזכותה של אישה למזונות מבעלה ע"פ הדין האישי.
מדור ספציפי הוא סעד שניתן ע"י בתי הדין הרבניים בלבד, והוא מקבע את זכותה של האישה להמשיך ולהתגורר בבית הספציפי שאליו הורגלה במשך שנים, במיוחד אם הבעל מתנהג שלא כיאות ופוגע בזכויותיה של האישה (עוזב את הבית, מנהל מערכות יחסים אחרות וכו').
קבלת סעד של מדור ספציפי עשויה לעכב ולשבש תביעה אפשרית של הבעל "לפירוק שיתוף" בדירה, על מנת לכפות פירוד או גירושין ע"פ תנאיו ותכתיביו. סעד כזה צריך להישקל במסגרת מכלול השיקולים של עוה"ד המטפל בתיק ע"פ נסיבותיו הספציפיות של המקרה שלפניו. עניין זה קשור לסוגיה של הימנעות של האישה מריצה "אוטומטית" לבית המשפט לענייני משפחה בכל מקרה של סכסוך, והצורך להפעיל שיקול דעת בקשר להליכים המשפטיים הרצויים בהתאם לעובדות המקרה.

Question 12

האם מוצדק לנהל "מלחמת חורמה" בנושא של מזונות ילדים?

Accepted Answer

בתוך מכלול הנושאים שעשויים להיות שנויים במחלוקת בין בני זוג שמצויים בהליכי גירושין, עשוי להיכלל גם עניין מזונות הילדים. רצוי להתייחס לסוגיה זו בצורה עניינית ולא ככר נוח להתנגחות נוספת ומיותרת בין הצדדים. אם בסופו של דבר ע"פ חוות הדעת של הגורם המקצועי (עוה"ד המטפל בתיק), המזונות שבהם מדובר (בין אם אלה נפסקו ע"י ביהמ"ש או הוסכמו על דעת הצדדים), הינם מאוזנים, הוגנים, ומשקפים את צרכיהם האמיתיים והנכונים של הילדים ואת החלוקה ההוגנת בין ההורים, לפי יכולותיהם הכלכליות וזמני השהייה של הילדים, הרי שבמקרים כאלה אין צורך "לנהל מלחמה" מיותרת על גבם של הילדים בנושא זה ולבזבז אנרגיות נוספות כשאין לכך הצדקה.

Question 13

כיצד באים לידי ביטוי בפועל ההבדלים בגישות בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה כשהם דנים בנושאים בענייני משפחה שמצויים בסמכותם המקבילה (רכוש, החזקת ילדים, מזונות אישה וילדים)?

Accepted Answer

התשובה מורכבת ובעלת היבטים שונים. גם בתי הדין הרבניים מחויבים לפסוק בענייני רכוש ע"פ הדין האזרחי, כולל חוק יחסי ממון והפסיקה שהתפתחה בעקבותיו. יחד עם זאת, ידוע הכלל שלפיו "הדין הוא פונקציה של הדיין" ולכן עשויים להיות הבדלים מהותיים בפסיקה של שתי הערכאות בשל השקפות עולם יסודיות של הטריבונל היושב בתיק. כך למשל, גם בענייני מזונות ילדים בתי הדין הרבניים אינם רואים עצמם מחויבים לפסיקת ביהמ"ש העליון שקבעה שוויון בחובת תשלום המזונות בין האב לאם החל מגיל 6, ובתי הדין הרבניים מטילים חובת מזונות מוגברת על האב.

Question 14

מהם "ראשי התביעה או "הנכסים" והזכויות שהם ברי איזון ותביעה במסגרת חלוקת רכוש בין בני זוג?

Accepted Answer

המונח "נכס" בר איזון הורחב מאד עם השנים וכולל כיום לא רק נכסים מוחשיים שנכללו במסגרת הנכסים בני חלוקה, אלא גם נכסים אחרים, המתווספים לזכויות פנסיה, גמל ופרישה וכוללים: מוניטין עסקי ואישי, שווי של חברה, מניות, אופציות ופערי השתכרות משמעותיים שנוצרו במהלך החיים המשותפים וניתנים לאיזון.

Question 15

כיצד נפתחים הליכים משפטים בין בני זוג שנוצר משבר בחיי נישואיהם ומהם הצעדים שעליהם לנקוט?

Accepted Answer

בשנת 2017 נחקק החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה שעל פיו אין אפשרות לאחד מבני הזוג להגיש הליכים משפטיים כנגד משנהו בביהמ"ש לעינייני משפחה או בבית הדין הרבני, אלא עליו להקדים ולהגיש, בשלב הראשון, בקשה לישוב סכסוך. בעקבות הגשת הבקשה לישוב סכסוך מתנהל בין הצדדים, במשך פרק זמן מסויים הליך של גישור ע"י יחידת הסיוע של ביהמ"ש למשפחה או בית הדין הרבני, ורק אם הליך זה נכשל רשאי הצד שהגיש ראשון את הבקשה לישוב סכסוך להתקדם צעד נוסף ולהגיש הליכים משפטיים בעניינים השנויים במחלוקת (חלוקת אחריות הורית וזמני שהות עם הילדים, מזונות, חלוקת רכוש וכ"ו)

Question 16

כיצד ניתן להתמודד עם תופעה של "ניכור הורי" שבמסגרתה כשפורץ סכסוך אישי בין בעל לאשה מחליט אחד הצדדים שהדרך היעילה שעומדת לרשותו כדי להאבק בצד השני הינה להסית את הילדים המשותפים ולגרום לניכור שלהם כלפיו?

Accepted Answer

תופעת הניכור ההורי הינה תופעה חמורה ביותר שיש להילחם בה באופן נמרץ ולנקוט אמצעים דרסטיים ומהירים כדי לעוקרה מן היסוד כבר בתחילת המשבר ולא לתת לה להכות שורשים.
ישנן פעולות משפטיות שונות ומגוונות בהן ניתן לנקוט כדי להתמודד עם תופעה זו ולמנוע מצב שבו הילדים יהפכו "לכלי משחק" "ולקלף מיקוח" בידי אחד ההורים כנגד רעהו.
יש להיות עירניים לסממנים המעידים על התפתחותו של תהליך הניכור ולפעול מיד למיגורו.
ישנם בתי משפט שבהם פועל שופט מוקד, שהינו בעל ניסיון ומיומנויות בתחום זה, אשר יודע ורשאי להפעיל את סמכויותיו ולהעניק סעדים דחופים, כולל סנקציות נדרשות כלפי ההורה המסית והמנכר כדי לגדוע את התופעה.

שאלות ששאלתם ואני עונה

כיצד יש להיערך לניהול תיק גירושין מבחינה אסטרטגית?

האם הורים שמעניקים לילדיהם סכומי כסף לרכישת דירה משותפת עם בן הזוג של הילד צריכים להימנע מדרישה לשקף את השקעתם ולהגן עליה בגלל "חוסר נעימות" כלפי בן הזוג של הילד?

כשפורץ סכסוך גירושין ואחד הצדדים אינו שלם לחלוטין עם האופציה של גירושין ומעוניין לתת לזה צ'אנס נוסף אך חושש מהתפתחויות עתידיות, כיצד מומלץ לנהוג במקרה כזה ?

האם האישה ש"זנתה תחת בעלה" או בשפה הפשוטה - נתפסה בבגידה , מפסידה את כל רכושה ?

האם נכונה הגישה שאומרת שבסכסוכי גירושין האישה צריכה תמיד "לרוץ" לבית המשפט לענייני משפחה ואילו הבעל צריך להזדרז ולהקדים אותה בבית הדין הרבני?

האם אישה שבגדה בבעלה עלולה לאבד כתוצאה מכך את זכויות המשמורת על הילדים המשותפים, אם הסכסוך מתברר בביה"ד הרבני?

מה מעמדה של הכתובה בחיי הנישואין של בני זוג? האם אכן מדובר במסמך שאין לו כוח מחייב, כפי שסבורים רבים, והוא למעשה נועד לצרכים טקסיים ולעשיית רושם על המוזמנים?

מה חשוב לבני זוג שנמצאים בפרק ב' בחייהם לעשות? האם די בכך שהם יערכו ביניהם הסכם לחיים משותפים המסדיר את יחסיהם במהלך חייהם?

ע"פ אלו קריטריונים פוסקים כיום דמי מזונות לילדים?

מהו "מדור ספציפי" שאישה יכולה לדרוש במסגרת זכאותה למזונות אישה בעקבות נישואיה עם בעלה?

האם מוצדק לנהל "מלחמת חורמה" בנושא של מזונות ילדים?

מהם "ראשי התביעה או "הנכסים" והזכויות שהם ברי איזון ותביעה במסגרת חלוקת רכוש בין בני זוג?

כיצד נפתחים הליכים משפטים בין בני זוג שנוצר משבר בחיי נישואיהם ומהם הצעדים שעליהם לנקוט?

מצאו אותנו גם ברשתות

תחומי התמחות

תאמו עכשיו שיחת ייעוץ

Made with love by shunka & match-b2b 2023

Ⓒ כל הזכויות שמורות לחיים אוחיון משרד עורכי דין